אור ליום שבת כ"ג למנחם ה' עמך וגו' רק כי תדבק בי ובתורתי וכו' והא שדרוני למשאל לך שלם וכו'. והא בפרשא קדישא איכא למידק מאי עקב תשמעון מה ענין עקב לענין שמיעה. אבל רזא דמלתא דעקב רזא למילין דמתעבדין מצד החומר כמא דעקב איהו תתאה הכי סטר' דחומר איהו תתאה וקאמר כי סטרא תתאה תעלון יתיה דימטי לדרגא דשמיעה דאיהו בחכמ' ואמר ה' אלהיך לך הא אתר דשמיר' ידיע ואת' דברי' וחס' ידיע וקאמר דישפע יתהון מאתר דשמירה דאיהי מלכות והא רזא דבשר תאוה משום דכד ישראל שלימי לא אכלי בשרא וכדאיתא בספר הזוהר ועל דא אצטעיר משה כד שאילו ישראל בישרא ואי הוה מרע"ה נכנס עמהם לא"י לא הוו אכלי בישרא ובימי משה אכלו מנא דאיהו משמיא ותלתין יומין בתר מיתתיה נמי אכלו מנא בגין דכל תלתין יומין הוה נפשיה דבקה בישראל ומההוא דביקו הוה נחית להו מנא ובתר תלתין יומין אסתלק לעילא לעילא ופסק מנא לגמרי וקאמר קרא כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך דתהא דביקותך באתרא דרחובות דהיינו בינה ועכ"ז תאמר אוכלה בשר בגין נפשך המתאוה. וזבחת מבקרך דרמיז לגבור'. ומצאנך דרמיז לת"ת. הזהרני מאד לכתוב כל הנאמר לי וללמד פעמים ושלש בשבוע בחכמת הקבלה ושיפתחו לי בה פתחים גדולים. עוד הזהרני פעמים אחרים ללמוד בחכמת הקבלה לפחות פעם א' בשבוע ב' שעות או יותר ויפתחו לי בה פתחים גדולים:
מגיד מישרים · פרק ל״ט, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.