אם תבעו אחר זמנו וכו' משום דאין שכיר משהה שכרו אצל בעה"ב סמ"ע ועיין תומים דכתבתי דזה לבד אלים לפירש"י דמפסיד שכיר זכותו לישבע וליטול וא"כ באומן שעושה כלים למ"ד אומן קונה בשבח כלי ג"כ לאח"ז הממע"ה אבל דעת התו' דתרתי בעינן אין שכיר משהה שכרו וגם אין בעה"ב עובר בב"ת ולכך בזו דאין עובר בב"ת אף לאח"ז הרי זה נשבע ונוטל ועיין במ"ש בתומים שנראה דברי רמב"ן דס"ל כרש"י וע"ש עוד דבעה"ב נשבע וצ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ט, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.