אם שיעבד לו מא"ק וכו' הש"ך מפרש אם ראובן מכר שטרו ושמעון בא לטרוף אם יש בשטר הנמכר מא"ק גובה וטורף שמעון אף שאין בשטרו של שמעון מא"ק אבל אם אין בשטר הנמכר מא"ק רק בשטר הטורף אזי אם שמעון שהיה הלואתו באייר הטורף גובה דשטר משתעבד באגב ואין צריך דאקני אבל להיפוך צריך דאקני ולשיטתו אם אין השטר בעין כגון רק הלואה בקנין כתיבת מא"ק לבעל הטורף לא מהני. ובתומים העליתי כסמ"ע דמא"ק בשטר של הנמכר לא מעלה ומוריד כי אם בשטרו של טורף ואפילו ליכא שטר בעולם רק הלואה בקנין מכל מקום אם יש בשטר של טורף או בקנינו מא"ק הרי זה טורף מלוקח אלא דבזה יש הבדל אם יש כאן שטר ומכר ראובן שטרו אין צריך לשמעון הטורף דאקני דשטר משתעבד באגב ובשעת הלואתו היה שטרו של ראובן בעולם אבל אם מכר שמעון שטרו ובא ראובן לטרוף כיון דבעת שטרו לא היה שטר של שמעון בעולם צריך דאקני אבל אם אין כאן שטר רק קנין ובאו לטרוף מכח דר' נתן בזו סבירא ליה לסמ"ע דהן מכר ראובן הן מכר שמעון שטרו והשני בא לטרוף צריך להיות בשטרו מטלטלי אגב קרקעי דאקני. וצריך טעם כשראובן מכר ושמעון בא לטרוף למה צריך דאקני הא בקרקע סבירא ליה דהואיל דשטרו של שמעון מאוחר אין צריך דאקני דשעבודו היה אז עליו וכמ"ש בתומים ולמה לא נימא גם כן במטלטלין וכתב בפרישה דיאמר הלוקח מי יימר דהיו מטלטלין אלו ברשותך כששיעבד ראובן נכסיו לך ואם כן ה"ל דאקני ולפ"ז הני מילי כשכבר גבה לוקח אבל אם בא לגבות והלוקח מעכב אין צריך דאקני כי הממע"ה ופשוט:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ה, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.