אם גבה הלוקח קרקע וכו' דעת הסמ"ע דאם ראובן הלוה בניסן לשמעון ושמעון הלוה לראובן באייר אם שמעון מכר שטרו וראובן ביקש להוציא מיד לוקח כי שמעון חייב לו ונמצא השדה שגבה לוקח של שמעון מראובן משועבד לו צריך ראובן להיות בשטרו דאקני ואי לא לא מצי לגבות ותלי אי דאקני ט"ס או לא. אבל אם ראובן מכר שטרו וגבה משמעון שדה אזי שמעון גובה בשטרו הנעשה באייר אותו שדה אף שלא נכתב בשטרו דאקני. והש"ך השיב וכתב בכל גווני אין צריך דאקני דמשתעבד מדר' נתן ועיין תומים שהארכתי כי זה ודאי אם שמעון מכר שטרו וראובן ביקש לטרוף פשיטא דצ"ל בשטרו דאקני כמ"ש הסמ"ע אלא אפילו אם ראובן מכר שטרו ספיקא דרבוותא היא אי בעינן דאקני או לא ע"ש. ולכ"ע אם שדה שגבה הלוקח משמעון היה שדה שקנה אחרי הלואת שניהם לכ"ע אין שמעון יכול לטרוף מלוקח אם לא שיש לשמעון בשטרו דאקני ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ה, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.