ומספיקא לא מפקינן ממון כי אין כאן הלכה ברורה אי הלכה כרבה וכשמואל או הלכה כר"י ועיין בתומים שהעליתי דאף דהמלוה מוחזק לא מצי למימר קים ליה כרבה ולא כהנך דסברי דסתם הוי כמפרש שמקבל בחובו אלא עד חובו ודאי מפסיד לכ"ע ע"ש. ולכך בכדי מה ששוה משכון עד החוב א"י להוציא מן הלוה וכן מה שהחוב יותר שוה מן המשכון והוא אמר בפי' קבלתיו בעד כל החוב גם כן אין להוציא מן הלוה אבל אם המשכון שוה יותר מן החוב אין להוציא מן המלוה כלל ועיין מ"ש לעיל:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.