כיון דבתורת פקדון וכו' והב"ח כתב דיש חולקים הוא רבינו ברוך בהגהת מרדכי לב"מ והש"ך כתב כל מחלוקת שלהם הוא למאן דלא קי"ל כר"י רק כרבה רק מטעם דשמואל הוי ש"ש ובזו נחלקו הר"י ור"ב אבל להמחבר דפסק דהוי ש"ש מטעם פרוטה דר"י לכולי עלמא ש"ש שהפקידו ביד בעלים ונגנב או נאבד הש"ש חייב ולכך סתם המחבר וכן הרמ"א לא הגיה דמה שהמשכון שוה יותר מהחוב הא הוי המלוה ש"ח דמספיקא לא מפקינן ועד דמי החוב הא הוי ש"ש דמספיקא יטעון הלוה קים ליה כר"י ועיין בתומים דכתבתי דצ"ל דמיירי דאין המשכון שוה יותר מהחוב ונפחת בתשמישו אבל אם שוה יותר או דאין נפחת בתשמישו אם כן הוי ליה מלוה ש"ש לכולי עלמא עיין שם:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, כ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.