כיון שאין מנהג וכל זה כתב ליישב דלא תקשה הא במקום שנהגו לכתוב והוא מצוה לכתוב סתם דעתו על כל מה שנהגו לכתוב יהיה מה שיהיה ולכך מחלק בין שכל בני העיר כותבין או קצתן לא כותבין ונכון הוא לדינא אבל הש"ך כ' אף שנהגו הכל לכתוב מ"מ אם אין הלוה יודע דמנהג לכתוב לא מהני נאמנות כלל ועמש"ל בסי' ס"א באריכות וא"מ בנאמנות לפי הטעם דכתבו הואיל ומקפיד דאנן סהדי דלא פרעו זולת השובר א"כ כשלא נודע לו מנאמנות לא שייך סברא זו ומסתברים דברי הש"ך:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״א, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.