גם הוא צריך לישבע פי' המוכר ישבע שלא נפרע הוא והלוקח ישבע שלא נפרע הוא אבל אין צריך לוקח לישבע שלא אמר לו המוכר כיון שמוכר לפנינו ונשבע סמ"ע וכן נכון ודלא כש"ך דס"ל דאף זה ישבע לוקח שלא אמר לו המוכר דאף דנשבע מוכר אולי ישבע בשקר דדבר זה אינו ולא נחשדו ישראל בכך ובפרט במקום דאין הלה טוען ברי שפרע:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ו, נ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.