אורים ותומים, אורים · סימן ס״ו, נ״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

צריך לישבע וכו' ולא אמרינן כיון דמת לוה בחיי מלוה הוה ליה מחויב שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו דכיון דנמכר לאחר והוא חי לא שייך מת מלוה אחר כך דהלוקח הוא המלוה והוא עודנו חי ש"ך ונכון ועיין תומים סעיף קטן ל"א מ"ש בזה דלא תקשה על מ"ש המחבר בא"ע סימן ק"ה סעיף ב' ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.