נשבע הלוקח אף דלא טען השבע לי אנן טענינן כדין הבא לפרוע מנכסי יתומים וישבע שלא אמר לו בעת מכירה שפרוע הוא או אחר כך שנפרע אחר כך אבל שבועה שלא אמר לי אחר כך שנפרע מקודם המכירה יש לספק כי זהו אפשר דאין מוכר נאמן ולא נתפרש בש"ע ויתבאר אחר זה כיצד הדין. ודלא כש"ך דכתב דפשטות הש"ע משמע דאף על זה ישבע:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ו, נ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.