במתנת שכיב מרע היינו כמבואר לקמן סי' ר"נ ע"ש ומתנת ש"מ שלא תטרוף דעתו עשו חכמים חיזוק לדבריו שלא יהיה היורש יכול לבטל בשום אופן אפילו ע"י מחילה הא אלו הוא בעצמו מחלו ה"ל מחילה. כן כתב בעה"ת ונראה דאין צריך לשלם מנכסיו כדין מזיק. דהא יכול לחזור מדבריו וממתנתו ואין לך חזרה גדולה ממחילה זו:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ו, ק״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.