אפי' היו נ"מ ונראה דאם היו לה נכסים שאינם ידועים לבעל ומחלה הוי מחילה דהא אם מכרה ונתנה הוי מכירה וכן תוכל למחול. ונראה גם כן אם מחלה ונתארמלה או נתגרשה הוי מחילה בנ"מ לדעת הרמ"א בא"ע סימן צ' דאם מכרה בחיים יש לומר דהוי מכירה וה"ה זה ואם הוא נצ"ב תליא בשני דיעות בא"ע ולמאן דאמר שם דחל מכירה כשתתאלמן אף כאן ודאי חל מכירה. ומבואר בבעה"ת במכנסת אין צריך כומ"ס או מ"ג כי אלמהו רבנן לקנין דבעל ובאמירה נקנה. וה"מ שאשה עצמה היתה מכנס' לבעל משלה אבל אי אבי הכלה מכניס לחתנו בנצ"ב שטר חוב אף דגם בזה שייך הן דברים הנקנים באמירה מכל מקום נראה צריך כומ"ס לבעל מחמיו וגם חמיו יכול למחול כן מוכח מראב"ן סימן מ"ו ומ"ז ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ו, ק״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
