לפי שחוששים לקנוניא ואעפ"י דס"ל לרא"ש היכא דלא נפל ולא אתרע לא חוששי' לקנוניא התם בשטר ביד שליש מהכ"ת נימא דפרע כיון דחייב מודה דלא פרע ומאין הרגלים לומר דיש קנוניא אבל כאן דשובר לפניך ועדים אמרו דפרע אם כן הלוה דאומר דלא נפרע ומכחיש משמעות של השובר הרי כאן ריעותא כמו בנפל ולכ"ע חיישינן לקנוניא ועיין ש"ך ואולי כיון למ"ש וש"ך ביקש לחלק אם מודה בשלישית או לא ולא נר' כן לדינא דהעלינו לעיל כדברי סמ"ע דאפי' בנמצא בשוק ולוה מודה חוששי' לקנוניא ומכ"ש ביד שליש:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ה, פ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.