הכריכה לחוד לא הוי סימן זהו שכתב הרמ"א לדעת הרמ"ה דס"ל דאין הכריכה סימן דאולי כשמסר הלוה למלוה שטרותיו היו כך וכן כשפרע הלוה למלוה היו כך ואם כן אין כאן ראיה בנתינת סימן מלוה או מלוה שהם ממנו נפלו מה שאין כן במנין סבירא ליה לרמ"א דזה לא שכיח שיהיה תמיד במנין אחד ולא יהיה המלוה או הלוה מפרידן ולוקח א' מהן או מוסיף א' מה שאין כן בכריכה שאין משנה אותו ורוב אחרונים לא ס"ל כן וכמ"ש גם כן בתומים כי הך חששא שייך גם כן במנין ולכך בעינן תרווייהו לדעת רמ"ה ורמב"ם מנין וכריכה ובחד לא סגי ועיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ה, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.