יחזירנה לאשה ולא מצי לטעון נמי שמא ממושכן אצל אבי או שלקחה לדעת הרמב"ם דא"צ ראיה על הקנין וכתב הסמ"ע דוקא גוף הכתובה בתולה ואלמנה דהואיל דא"א לפרוע כ"ז שיושבת תחת בעלה דהוי בעילת זנות אבל בתוספת ונדוניא לא יחזור דאולי פרע ולפי דבריו באלמנה וגרושה שהיה כתובה זמן מה אח"כ ביד אביו גם זה לא יחזיר. והש"ך השיג וכתב דודאי מדינ' אפי' בכתובה לא יחזיר רק מפני מנהג שנהגו ליתן כתובתן בפקדון ביד אחר ואם כן אם המנהג אף על שטר נדוני' וכן לאחר גירושין וכדומה הכל הולך אחר מנהג ונכון הוא:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ה, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.