דחיישינן לקנוניא דבאמת פרעו והוא אומר שלא פרעו כדי לטרוף מלקוחות שלא כדין ולכך אפי' ללוה לא יחזיר שלם אולי ימסרו אח"כ למלוה והחולקים ס"ל דלא חיישינן בקנוניא רק בנפל דיש ריעותא אבל במונח ביד שליש דליכא כאן ריעות' לא חיישינן לקנוניא ונ"ל אפילו דיעו' קמייתא היינו בשליש חי ואין ידוע לו מה טיבו דזהו קצת ג"כ ריעות' אבל במת ובנו א"י מה טיבו והם מרוצים לכ"ע לא חיישינן לקנוניא דהא ליכא ריעות' כלל ובלא"ה דעת רשב"א דבבנו יחזיר ממקום שנטל והבו דלא לוסיף בשניהם רוצים ואי לא תימא הכי אם כן לעולם לא ישליש איש שטר דבמותו א"א לשום אדם ללוקחו וזה ברור:
אורים ותומים, אורים · סימן ס״ה, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.