דפסול לגמרי ונאמן לומר פרעתי ואי נאמן לומר להד"ם דהיינו דעדים מסרו השטר ליד לוה ועכשיו טוען הלוה לא לוית אותי וממני נפל וכדומה דעת הסמ"ע דאין נאמן ודעת הש"ך דנאמן ועיין תומים שהבאתי ראיה לדברי הסמ"ע והעיקר כדבריו ואם הלוה מודה דחייב לכ"ע חייב לשלם ולא קנסו חכמים שיהיה ממונו מופקע ש"ך ופשוט:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ג, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.