שלא הקדימו העדים כו' כגון דכתבו ללות בניסן ולא לוה עד תשרי ואף ע"ג דבשטרי דלית ביה קנין אסור לעשות כן מכל מקום אי עבדי כן לא נפסלו וכגון דחשבו דנותן המעות ובאמת היה רק אמנה או דטעו בדבר שמצוים לטעות ועיין תומים דהעליתי אפילו כת"י יוצא ממקום אחר ואפילו מבורר הקדימה מכל מקום כל שנוכל לתלות הטעות בדבר שמצוי לטעות לא פסלינן לעדים ומוקמינן אותן בחזקת כשרות לד"ה ובזו לית מחלוקת ע"ש ומכ"ש אי עדים אחרים אומרים שהיו אנוסים מ"נ אבל עדי השטר להכשיר עצמן אם כת"י ניכר ממ"א עיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן מ״ג, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.