אורים ותומים, אורים · סימן מ״א, כ״ה

דל"ל שמא ימצאנו דהוא לא ידע מקום אביד' וצ"ל דב"ד מודיעים לאותי אחר שאבד השטר שכתבו למלוה שטר אחר דאל"כ דילמא אותו אחר שאבד ימצאנו דהוא ידע מקום של אביד' ויחזירו למלוה שהפקידו בידו בתומו אבל כשיודע כן לא נחשד לעשות עול וגם צריך לומר דאותו אחר אמר שהמלוה הפקידו בידו ונפל ממנו באונס דאל"כ ניטעון דילמא פרעו ומבואר שם ברא"ש דהיה שני עדים על אביד' דאילו רק המפקיד אינו אלא כע"א והרי הלוה נאמן פרעתי ונשבע להכחיש העד רק כתב הרא"ש דאם הלוה מודה דלא פרעו כותבין ויש לי ספק אם כוונתו דאם הלוה מודה לכתוב מזמן שני אבל מזמן ראשון לא דאיך יטרוף מלקוחות דאולי קנוני' הוא בהודא' הלוה לגבות מן לקוח' מזמן ראשון והוא פרעו או דס"ל כיון דע"א מסייע ללוה תו לא חיישינן לקנוני' וצ"ע וע"ל סי' ס"ה: