וצריך לתת להם משכון דהואיל דהמה קדירה דבי שותפי יהיו מתרשלים ויחזיק היחיד בשלהם לכך צריך ליתן משכון ויהיה הוא התובע והוא היחיד לא יתרשל. ונראה אפי' יחידים נגד הקהל ולא אמרי' א"כ גם הם יתרשלו דאצלם ג"כ קדירה דבי שותפי דמה אכפת לן אם יתרשלו בשלמא לתקנות רבים חוששין ולא לתקנתם וכן מוכח דכל הראיה מהא דאמרינן אם ספק קוצץ וכו' והגע עצמך אם האילן שייך לעשרה שותפין וכי לא נימא שיקוץ תחלה וש"מ דהכל נגד בני עיר מיקרו יחידים ולא שייך בהו קדירה דבי שותפי. ועיין בכה"ג שכתב שיש מחלוקת במחברים בזה ולענ"ד הדין פשוט. וכתב מהרי"ק בשורש א' הואיל וצריך לשלם תחלה ואח"כ ירד לדין אם אינו רוצה לשלם הרי רשות ביד בני עיר לנוגשו בערכאות ובדיני א"ה דהוי כמו מסרב פס"ד וא"צ בני עיר עוד לרשות ב"ד:
אורים ותומים, אורים · סימן ד׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.