אורים ותומים, אורים · סימן ד׳, י׳

והא דנקראים מוחזקים פי' שהיחיד נקרא מוציא ועליו הראי' ובפלוגתא דרבוותא יכולים רבים לטעון קים לנו ואם יש כאן כפירה והכחשה אם ירצו רבים ישבעו קצת מהן ואם ירצו יכולין להפוך השבועה על יחיד. וכתב עוד דכל ספק בעניני מסים כל זמן שאין ליחיד טענה ברורה היחיד חייב דהרבים באים מכח המלך ובזה דינא דמלכותא דינא. סמ"ע. ונראה דהקיל בשבועה בשביל זכות רבים דהא שותפין שנתחייבו שבועה נשבע א' וכל האחרים צריכין לומר אף אני כמוהו כמ"ש הסמ"ע לקמן סי' פ"ז ס"ק צ"ח ע"ש וכאן לא משמע שיהיה במעמד כל הצבור וכולם יענו אחריו אלא כאן הקילו. וכן מ"ש דכל ספק במסים על היחיד לברר כ"כ המרדכי בשם מהר"ם סוף פ"ב דב"ב. אבל בתשובת הר"ן ס"ס יו"ד מבואר להיפוך דבספק בחיוב מסי' אין הקהל נקראים מוחזקי' ע"ש: