ואמר פרעתי נאמן עיין תומים שהעליתי לשיטה זו לרמב"ם ומחבר אפילו משעבדי לא גביה אפילו חייב מודה דטענינן ללקוחות פרעו ואין הודאתו מחייב לקוחות כלל ואפילו נודע שלא פרעו גם כן אין גובה דלי' לי' קלא ולא ניתן לכתוב ואין לו דין מלוה בשטר כלל ודלא כסמ"ע אבל דעת התו' והרא"ש וטור אי מודה דלא פרע גובה ממשעבדי דיש לו קול ולא חיישינן לקנוני' כיון דלא איתרע וגובה מן משעבדי מן הודאה ראשונה בב"ד דכיון דהודה אחר כך דלא פרע הרי יש לו קול מתחלת הודאה ולקוחות אפסידו אנפשם דלקחו ע"ש ודלא כב"ח ואם אין הלוה לפנינו אין גובה מלקוחות דטענינן להו אולי פרע כיון שאין לוה לפנינו להודות אי פרע או לא אבל אם נודע שסירב מלקיים פס"ד הרי זה בחזקת שלא פרע וגובה מן משעבדי אפילו שלא בפני לוה עיין שם בתומים דבהך דברי הטור מיושבים:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ט, ל״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.