לוקח ראשון כו' פי' יעקב מכר שדה לראובן בניסן ולשמעון באייר ובא א' להוציא השדה מיד שמעון אין ראובן הלוקח ראשון יכול להעיד להחזיק שמעון בשדהו אם לא שנשאר עוד שדה כדי דמיו של השדה שקנה ראובן. דאל"כ נוגע בעדות שאם תצא השדה מיד שמעון לא נשאר לראובן אחריות על שדהו אם יטרפו ממנו משא"כ ביש עוד שדה הרי אחריותו קיים סמ"ע ועיין תומים שכתבתי דנחלקו תו' וראב"ד עם רשב"ם דרשב"ם ס"ל דחיישינן לשדה אולי גזל הוא וגם אולי יבא ב"ח של מוכר מקדם לקנינם רק אין חוששין ליותר רק ב"ח חד וגזל חד דאל"כ אין לדבר סוף ולכך הן שמוציאין מיד לוקח בטענת גזל לא יעיד לוקח ראשון דחושש אולי יבא ב"ח מוקדם על שדהו ומאין יחזור הוא לגבות והן שמוציאין מיד לוקח שני בחוב חושש אולי שדהו גזל ומאין יטרוף כנ"ל. אבל התו' לא ס"ל כן וכן הראב"ד דלב"ח לא חיישינן כלל רק לחד גזל וא"כ אם בא בטענת גזל על לוקח שני הרי לוקח ראשון מעיד דלב"ח לא חיישינן ותרי גזילות ג"כ לא חיישינן אבל אם בא להוציא ממון בטענת ב"ח אז אין לוקח ראשון מעיד דחושש אולי שדהו גזילה ומהיכי יטול את שלו כנ"ל. ואי קשה אם מוציא מיד השני בחוב איך שייך דאית קרקע אחרת הא אין מוציאין במקום שיש ב"ח תי' הראב"ד באפותקי ועוד י"ל דאין ביד מוכר קרקע אחרת רק ביד לוקח שני קרקע אחרת שלקח ג"כ מהמוכר והוא כדי שדהו של ראשון. ולדינא שניהם אמת ועיין תומים שהקשתי מנדון שבח ומ"ש בישובו. וכן י"ל בין אם הקרקע הנשארת ביד לוקח או בת חורין ביד מוכר אבל לא מצאתי בפוסקים וצ"ע. ועוד יש נ"מ אם לוקח ראשון שלא באחריות דלפי' רשב"ם מ"מ אינו מעיד דחושש אם יבא ב"ח יאמר לו כלך אצל שני משא"כ כשיהיה נטרף כבר אבל לפי' תו' לא חיישינן רק לנגזל והא ה"ל שלא באחריות ויכול להעיד ונרא' עיקר כפי' התו' הואיל והראב"ד ורא"ש והגהת הרא"ש כוותי':
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ז, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
