אורים ותומים, אורים · סימן ל״ז, כ״ח

י"א דאינ' יכול להעיד בכל ענין דאם ישאר ביד הלוה קרקעות בריווח לא יחזור עליו ואף השדה שמעיד עליו הוא עידית או זיבורית ונשאר ביד לוה בינונית וכך דינו של ב"ח מ"מ אולי יאמר הבו לי זיבורית טפי פורתי או ירצה הוא ולוה ליתן לו עיד' בציר פורתא ואף דאם חוזר עליו מ"מ הוא חוזר על הלוה לא ניחא לי ליזל בדינא ודיינ' וכתב הנ"י דאם נשאר ללוה עיד' בינוני' וזיבורית לכ"ע יכול להעיד סמ"ע והש"ך הביא דעת רמב"ם ופוסקים רבים דס"ל דמעיד הואיל איכא ב' דיעות בגמ' אי מעיד או לא אוקמינן בחזקת כשרות להעיד וגם מעיד להחזיק השדה ביד המוחזק והממע"ה. ואפשר לחלק דאם מעיד שזה השדה שלו של הלוה שאכל ג"ש כשר עדותו דהממע"ה ואולי כשר להעיד אבל אם בא לפסול עידי המערער בזו אין ספק מוציא מידי ודאי דהם ודאי כשרים ולא יכול לגרוע כשרותן עיין תומים מ"ש בישוב דברי רשב"ם ע"ש: