אפי' נתכוונו להעיד הש"ך בס"ק יו"ד הסכים לדעת מהר"י בי רב דסתם ההולכים לחופה דעתם למחזי ולא להעיד דלא כמהר"ם אלשקר ע"ש ובאמת כן משמע ברמב"ן אך נראה ה"מ בקרובים דאיך יהיה דעתם להעיד רוב עולם יודעים דקרוב פסול להעיד אבל מי שהיה בחזקת כשרות וכעת נודע בב"ד פסולו למפרע שגנב בניסן או העיד שקר וכדומה ובנתיי' הלך לראות בזו י"ל סתמא היה להעיד כי הוא מחזיק עצמו לכשר ולא ידע שיתגלה פסולו בב"ד וחושב לילך ולהעיד לעת הצורך ואין לדמותו לקרובים וצ"ע להחמיר בענין קדושין וכדומה:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״ו, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.