שיש לו שני שטרות כו' לדעת זו אין יכול להוציא הגדול ולגבותו ואחר כך להוציא הקטן אצל ב"ד זה שגבה בו הגדול רק צריך לגבותו בב"ד אחר וכן כתב הסמ"ע וכה"ג ונראה דאפילו בב"ד אחר פי' דמסתמא אין הב"ד השני יודעים שהיה נגבה בב"ד הראשון אבל אם יודעים מ"ש ב"ד זה או ב"ד אחר איך נחזיק בידו גזל ואם אמרינן הואיל וכבר גבה מ"ש ב"ד זה או ב"ד אחר אך לפי זה לא ידעתי למה לא יוכל להטיל עליו שבועה שלא גבה ממנו שטר חוב הגדול בב"ד ואם יודה יפסיד וצ"ע. ועיין תומים מ"ש בשם גי"ת אם אחד לקח בכומ"ס כל שני שטרות דלית בהו דין מלוה א' וב' לוין וצ"ע. וכתב הגי"ת בב' מלוין וב' לוין אפי' שבועה לי' לי' רק דינו ככל שטרות דעלמא:
אורים ותומים, אורים · סימן ל״א, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
