אורים ותומים, אורים · סימן ל״א, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ישביעהו כו' עיין תומים דוקא בהוציא גדול הוא דהוה דררא דממון ויכול להשביעו אבל אם תבעו בקטן תחלה אין לו להשביעו רק מצי להחרים בחרם סתם ואם שרפו אף דמודה דשרפו אין לו עליו כלום כיון דאין תובעו רק בגדול סמ"ע בשם ד"מ:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.