ואם היה הנתבע חולה כו' דבשלמא בתובע חולה יכול לומר אני אזכיר לעדים משא"כ בנתבע ואף שיצטרך להמתין עד שיגדלו היתומים כיון דלא פשע אין מקבלין דמזלו גרם סמ"ע וטור. ועיין תומים שכתבתי דדין זה צ"ע דלפי דקיי"ל בעדים חולי' דלא בעינן שלחו אחריו ש"מ אפילו לא פשע לא אמרינן מזלו גורם וא"כ ליתא לדין זה ולכן צ"ע על רמ"א:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ח, ל״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.