שיפלו קמי יתומים כו' וכתב הראב"ד אפילו יאמר אם אינכם מקבלים עדות על כל פנים קחו ממון של יתומים בידכם עד שיגדילו שלא יאכלו קטנים אין שומעין לו והקשה מהרש"ל הא אמרינן לקמן סימן ע"ג דאם מבזבזו נכסיו ב"ד מעקלין אותו ותי' דכאן אין החוב ברור דהא לא נתקבל עדיין עדות עכ"ל מהרש"ל. והב"ח דחה תי' זה דמשמע ברא"ש לקמן אפילו שאין החוב ברור מעקלין אותו ואף הוא תי' בדוחק ע"ש ואפשר דלקמן סימן ע"ג איירי שמבזבז נכסיו ומפסידן שלא כדרך סדר עולם וה"ל כמזיק ביד וחובה על בית דין לאסור ידי המזיק ולעקלו אבל כאן אין היתומים מפסיד נכסיהם בביזבוז דבלא"ה חיוב על בית דין להשגיח בשל יתומים ולהעמיד להם אפוטרופס לבל יפסידו שלהם רק דיתומים יוציאו אותם כסדרן לצורכם לאכול כראוי בזו אין ב"ד נזקקין דכל זמן שלא בא לידי גבייה וסידור ב"ח פשיטא דיכול לוה לאכול מנכסיו כל שהוא בלי בזבוז חוץ לסדר ולכך אין מעכבין. ועוד י"ל דכאן בקרקעות בלא"ה לא שייך בזבוז ואין להם רשות למכור בנכסי אביהם וכל החשש במטלטלין ומטלטלין דיתמי בלא"ה מדינא לא משעבדי רק מתקנת הגאונים בזו לא עבדינן עיקול כי הך עיקול גם כן תקנה ותקנתא לתקנתא לא עבדינן ופשוט:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ח, ל״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
