או שהיו עדים חולי' וכו' אם הבע"ד או עדים חולים לא הצריך המחבר לשלח אחרי בע"ד אפילו שהוא בעיר כמו גבי שהעדים רוצים לילך למד"ה משום דסתמא דמילתא ברדופים לילך למד"ה אין הדבר כ"כ נחוץ להמתין שילך השליח ב"ד וישוב אבל בחולה הדבר נחוץ ואין אדם שליט ברוח לכך אין שולחין כלל ואם כן מ"ש הרמ"א בהגה וכן אם היה דבר נחוץ וכו' הוא כפל הדברים דהם כבר נכללים בדברי המחבר סמ"ע ועיין תומים שכתבתי דקמ"ל טובא ע"ש דאפילו אינו מוכרח לדון בפניהם וזה לא שמענו מדברי המחבר ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ח, ל״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.