אם היה בעדים וכו' לוקה וכו' הא דנקט מלקות ומקלל דיין שתים אף דבעו"ה בטלו סמוכים ואין לנו מי שילקה מכל מקום נ"מ לענין פסול עדות דקי"ל לקמן בסי' ל"ד דכל העובר עבירה שאין בו מלקות אינו נפסל ד"ת ע"ש ולכך כתב גם כן דחייב שנים אף דל"ל בעו"ה מלקות דיש ג"כ נ"מ דאם לא ידע דאסור לקלל חבירו דאינו נפסל לעדות כמבואר לקמן סי' ל"ד בעבירות שהוא להמוני עם כהיתר דאינו נפסל בו ואף זו בעו"ה דשו בו רבים כמ"ש ומ"מ ידע דאסור לקלל דיין וא"כ הרי זה פסול מחמת לאו דאלקים לא תקלל ועיין מ"ש תומים דנראה בזה"ז דבטלו סמוכים לא שייך לאו אלקים לא תקלל:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.