או באחד מהשמות שקורים הכותים משום דהוי כינוי סמ"ע ובעו"ה רוב המוני עם אינם נזהרים ואומרים בלשון אשכנז גאט זאל איהם שטראפין גאט זאל איהם שלאגין ועוברים לאו של תורה ובלא"ה בעו"ה אינם נזהרים בכינוי וחושבים מה שכותב או מדבר בלשון גוי' אינו אלא תואר השם וטועים הם וכותבים בכל הח"כ אדיע והוא לשון צרפית כינוי ופי' עם ה' והוא מוטל באשפה וכבר קבעו חז"ל י"ט שלא יהיה נזכר ש"ש בשערות כי למחר פורע זה חובו והשם מוטל באשפה וכעת בעו"ה למדו ממעשה גוים וחזר הדבר לקלקולו ביותר וזהו המדי הגורם אשר בעו"ה וידל ישראל למאד במקום ששם שמים מצוים ובפרט בבזיון ועל חנם וצריך התחכמות ושקידות תוכחת חכמי הדור לבטל זה מהמוני עם:
אורים ותומים, אורים · סימן כ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
