ולענין איסור והיתר וכו' משמע אפי' למדו בעת מעשה מונין כשנים דאל"כ אפי' בד"מ מונין כשנים והטעם דהואיל דאיסור והיתר א"צ מנין לכך מונין כשנים ועיין תומים שכתבתי דדין זה צ"ע דנראה דהרמב"ם חולק. ולא היה לו לרמ"א לסתום נגד הרמב"ם ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן י״ח, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.