יכול ללמדו דכיון דיש לו לב למסבר מה בכך דלמד מן רב זה הדינים א"כ יפסלו כל ישראל להצטרף עם משה בדין דהא למדו ממנו כל הדינים ובשלמא אילו לא מצי לנפשיה למסבר היינו אומרים אילו היה חכמתו מרב אחר היה אומר טעם אחר רש"י והעתיקו הסמ"ע ס"ק י"ב. ובאמת לא היה לו להעתיק הך ראיה מרש"י אדברי מרדכי דס"ל דאי לא למדו ממנו בשעת הדין דתמיד הרב ותלמיד מצטרפין לשנים וא"כ אין ראיה ממשה דאיך מצינו דלמד לסנהדרין הדין בעת מעשה המשפט וגם הטעם שנתן רש"י דלכך בשאר תלמידים מונין לו אחד דאמרינן אילו למד מאחר היה אומר טעם אחר זהו שייך אפי' לא למדו ממנו בשעה שדן דמ"מ אין כאן סברא אחרת וטעם אחר. ולמרדכי צ"ל טעם אחר ודלא כמ"ש רש"י וצ"ע כי נרא' דס"ל דרש"י אינו חולק אמרדכי דאל"כ לא היה מחבר סותם כמרדכי נגד מאור הגולה רש"י ז"ל וכן משמע בכה"ג דרש"י אינו חולק אמרדכי ודוחק ליישבם שיהיו דבריהם עולים כאחד:
אורים ותומים, אורים · סימן י״ח, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
