שהרי יש לו שני חזקה מלשון זה נר' ברור דדוקא ביש שני חזקה דיש לו מגו דזבינתא ממך אבל באין לו מגו כזה כשלא אכל שני חזקה רק מ"מ יש לו מגו דלא היה שלך א"נ וכן נראה מדברי הרי"ף ורמב"ם והש"ך האריך בו ודעתו דמיירי ביש לו עדים דהוא של אבותיו ועיין תומים כי דוחק רק איירי בליכא עדים ושם ביארתי הטעם על נכון וישבתי דברי רשב"ם והרי"ף והרמב"ם ורא"ש על נכון וכה"ג דברי הטור ולפענ"ד יש להגיה ברשב"ם אין יודעים במקום אין יודע וע"ש באריכות. גם מ"ש הש"ך לומר היכי דיש עדים דדר בו המוכר יום אחד אף דאין לו חזקה ולא טען קמאי וכו' מ"מ נאמן דטענינן ללוקח כל כו' ודחה ראית רמב"ן כתבתי בתומים דהוא ספיקא דדינא ואוקמא קרקע בחזקת מרא קמא ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ו, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
