אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ו, י״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הביא עדים תחזור בטור כתב נשבע ונוטל והמחבר כתב לשון רמב"ם דלא הזכיר שבועה וגם בדין הנזכר בר"ס ק"מ במערער על המחזיק שטוען לקחתי ולא החזיק ג"ש לא הזכיר הרמב"ם דישבע המערער והמחבר כתב שם דצריך שבועה י"ל דסמך כאן אמ"ש שם מיהו יש לחלק שאני התם דטוען המחזיק שהקרקע שלו משא"כ בדין זה ובפרישה כתבתי טעם לשבועה סמ"ע והש"ך כתב טעם לשבועה זו כיון דבא להוציא קרקע קחשיב כנוטל ונשבעים אפילו על שמא ומ"ש הסמ"ע דהמחבר סמך אלעיל כתב' דנעלם מאתו דברי ב"י בב"ה דכתב שבועה זו א"י למה ע"ש ועיין תומים שגם דברי הש"ך ליתא כי מה ספק או טענת שמא שייך כאן לכן דעתי דגם הטור מודה דא"צ שבועה על גוף הקרקע רק אם רוצה להוציא פירות אמרינן אולי מכרה לאחר וצריך לשלם שנית הפירות להלוקח כמבואר בסימן קמ"ה ס"ז וזה נ"ל ברור ודלא כסמ"ע וש"ך ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.