והוא שלקח בשטר עיין תומים שהבאתי דברי הטור מ"ש בהחזיק בפני לוקח אפילו כשלקח שדה זו בכלל שארי שדות הזכיר שדה זו מ"מ אין לו קול הואיל ומכרו בצירוף שארי שדות ואני מסתפק ובא אם הדין להיפך נמי כשלקח הוא מהבן כל שדות ושדה זו והזכירו בפי' ואכלה שנה שלישית אם יהיה חזקה דיכול המערער לומר הואיל ואין לו קול לא ידעתי ולא חשתי למחות כיון דלא אכלת רק שנה א' ובתחלה עלה ברוחי דתליה בב' דיעות שהביא מחבר בס"ד אי בעי שטר או לא ופלפלתי בחכמה בזו ולבסוף העליתי דלכ"ע הוי חזקה ע"ש מילתא בטעמא וגם העליתי תי' מספיק דלמה פסק הטור כהי"מ ודלא כהרשב"ם. דאם מכרו בצירוף אף דפרט שדה זו ל"ל קלא והב"ח והפרישה דוחקים עצמן בזה ואין מהצורך ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.