וירשה הבן וכו' כתב הסמ"ע באב ובן אין צריך שטר דהכל יודעים דהבן בא מכח ירושת אביו ואין למערער התנצלות לומר סברתי שבתורת גזלה אכלה משא"כ בלוקח שלקח מהבן וזהו שסיים המחבר דוקא בהלוקח וכ' והוא שלקח בשטר והמ"מ בפי"ג מטוען כתב בשם הרמב"ן וראב"ד דאפילו החזיק הבן בקטנותו חזקתו הוי חזקה כיון שהתחיל אביו החזקה שהיה גדול והבן מכח אביו בא וכ"כ פי"ב מטוען שכן משמע מדברי הרמב"ם רק בפי"ג כתב בשם קצת מפרשים דבעינן שיהא גדול גם הבן ובבבא שאח"ז בהחזיק בפני רב ובפני הבן לכ"ע בעינן שיהיה הבן גדול לעת ההוא דאין מחזיקין בנכסי קטן ולדעת הרשב"ם בעינן שם שהיה הבן גדול אפילו בתחלת החזקתו שהחזיק בפני האב ע"ש סמ"ע ועיין תומים שהעליתי שדברי רבינו ב"י שהביא ע"ז מחלוקת תוס' ורשב"ם אי צריך להיות גדול בעת חזקת האב או לא וז"א דבזה לא נחלקו תוס' ורשב"ם וע"ש וצע"ג על הב"י:
אורים ותומים, אורים · סימן קמ״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.