אורים ותומים, אורים · סימן ק״ל, י״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שא"נ לומר פרעתי עיין תומים תי' לקושית הגי"ת על רא"ש וטור הא יש לו מגו לכפור הערבות דהמה לשיטתם אזלי וס"ל פורע חוב ש"ח חבירו צריך לשלם ולק"מ ועל המחבר דס"ל פורע וכו' פטור תרצתי תרוצים שונים אבל היותר נכון שכבר הודה הלוה לערב שנעשה ערב ואם כן הוי מגו למפרע וכן דעת הגי"ת ונכון:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.