ויש מ"ש שאע"פ וכו' וז"ל הש"ך סקי"א וכן דעת הבעה"ת ורוב פוסקים ועיקר וכ"ש למה שהעליתי דהלוה יכול לטעון פרעתיך א"כ פשיטא דאינו טורף לקוחת עכ"ל ועיין תומים דהעליתי לדינא ג"כ כדעת הי"א האלו ולא מטעמי' רק דדיעה קמייתא הוכחתי הוא דעת רשב"ם דלשיטתו אזיל וס"ל אותיות נקנים במסירה גרידא אבל לפי דקי"ל דבעי כומ"ס ודאי אין יוכל לתבוע מלקוחת בכתב התקבלתי ולכן ברור לדינא כדעת הי"א שהביא המחבר באחרונה ופשוט:
אורים ותומים, אורים · סימן ק״ל, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.