אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ח, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עיקר כתב הסמ"ע וז"ל ומ"ש מור"ם שנ"ל עיקר כדיעה הראשונה בד"מ כ"כ מטעם שכתב הב"י שהשיג על הטור במ"ש בשם הרא"ש דס"ל כר"ת והוא הביא ראיה דלא ס"ל כוותיה ולפמ"ש בדרישה והוכחתי דהדין עם הטור דהרא"ש ס"ל כר"ת נלענ"ד דהלכתא כוותייהו והן דעת החולקים ובפרט מאחר שמהרי"ו שהיה בתרא ג"כ פסק כן ע"כ וכה"ג כתב הב"ח דדעת הרא"ש כר"ת והלכך ה"ל ספיקא דדינא והממע"ה ואם תפס הפורע לא מפקינן מיניה ע"ש והש"ך סק"ה האריך דהדין עם המחבר דהפסיד מעותיו ואפילו אם תפס מפקינן מיניה כיון דהדבר מפורש בירושלמי ורוב פוסקים דס"ל כן ודוחה דברי הסמ"ע דהרא"ש ומהרי"ו לא ס"ל כר"ת ואף אם כדבריו כן הוא יחידים המה נגד רוב וכל פוסקים והנכון עם הש"ך דהרוב פוסקים ס"ל כן ואדרבא כבר כתבתי לעיל שדעתי כך אפילו בב"ח דוחק מכ"ש בב"ח שאינו דוחק ופשוט ונכון הוא:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.