אבל אם פרע לכותי וכו' הש"ך בסק"ו האריך מאד לטעון נגד הרב רמ"א והעלה דהבין מדברי תשובת מהרי"ל דברים שלא עלו על דעת מהרי"ל ובלא"ה רובם ככולם בתשובת הפוסקים אינם מחלקים בין נכרי לישראל בדבר זה ובלא"ה למה יהיה נגרע מב"ח דוחק והעלה דאף דלדעתו בב"ח דוחק איכא ספיקא דדינא מ"מ בזה מודים דהפסיד מעותיו דלא כרמ"א וכן תבנא לדינא ע"ש ובאמת לפי שהעליתי לעיל דכל הפוסקים ס"ל בב"ח דוחק לברור בלי ספק דהפסיד מעותיו א"כ גם בזה הפסיד מ"מ עיין בתומים סק"ב שחובה עלינו לצדד להעמיד דברי הרמ"א על נכון והעליתי כיון דהפקעת הלואת גוי מותר א"כ ה"ל כמו עלילה ואז חייב לשלם מה שהפסיד כמו ברועה ששוכר רועים בכדי דמיהן משא"כ במשכון או בפקדון ליתא בכלל הפקעות הלואה ופשיטא דהפסיד וכל הסתירות שהביא הש"ך הכל איירי בפקדון או משכן מ"מ דוחק והדין צ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ח, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.