כי הוצרך להתפשר עיין תומים דלישנא דהוצרך ל"ד ושלא בדקדוק כתב הרמ"א הוצרך וצ"ל יצטרך וכן הוכחתי מדברי המרדכי אשר ממנו נובע מקור דינו דרמ"א וכמ"ש בס"ק שלאח"ז וגם העליתי דאיירי דיש מקום לתבוע למלמד כי לולי זה אפשר בכלל המבזבז נכסיו דיש לעקל נכסים כמבואר לעיל אבל לפי גירסינו א"צ לזה כיון דהוא רק ספק אם יבאו הגוי' ובשביל ספק אין לעקל כי בלא"ה כל ענין עיקול מחמת תקנה והבו דלא לוסיף עלה:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ח, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.