הדין עם ראובן וכתב הסמ"ע דהכא שאני ממ"ש המחבר מחמת אונסו כיון דראובן עשה ללוי לשליח לקבלם ומיד שקבלם לוי הרי הוא ממון של ראובן ואם יחזירו מציל עצמו בממון של חבירו והש"ך דחה דברי הסמ"ע וכ' דהכא אין האונס על זה הממון רק שרצה לכפור חובו וזה לא מקרי אונס ע"ש ועיין בתומים סק"ד כתבתי עוד חילוק דבעובדא דמרדכי דאמר בפירוש להחזירו כי טעה א"כ ברור היזיקו ושפיר לא פטרוהו בשביל איום משא"כ המחבר והגמרא איירי דלא ברור הזיקו ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ה, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.