וי"א כשהחזיר לו המנה וכו' דעת הסמ"ע והב"ח והלח"מ ויתר פוסקים דלדיעה זו אפילו לא העני מ"מ רצה מזה גובה ורצה מזה גובה אבל לדעת וסברא ראשונה אם לא העני לא יוכל לגבות כ"א מראובן והש"ך ס"ק ז' חולת ועיין תומים שהסכמתי לדברי הש"ך וגם אם לא העני יתבע הלוה שמעות בידו אך כתבתי שיש הבדל דלדעת הראשון אם החזירו השליח ללוה הראשון אם הוא מע"פ ונאנס בידו השליח פטור אבל לדעת הי"א והוא דעת הרמב"ם דכתב סתם שניהם חייבים באחריותן משמע דשניהם שוים וכמו דלוה חייב אף השני חייב ועיין תומים סק"ג שכתבתי מילתא בטעמא ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן קכ״ה, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.