אורים ותומים, תומים · סימן צ״ט, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מעסק פלוני הם וכתב הש"ך היינו להך פלגא דהוא פקדון אבל הנך פלגא דהיא מלוה יחלוקו עם ב"ח דמלוה להיצאה ניתנה כדקי"ל בסימן ק"ח דעסקא פלגא מלוה ודבריו תמוהים דהא מבואר בפ' המקבל דהך עסקא אינו נעשה מטלטלין אצל יתומים ופירש"י אפילו פלגא מלוה אין ליתומים בו ומכח זה הוציאו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש הדין שם דאם יש עסקא ויש עליו בע"ח וכתובת אשה אין להם כלים בהך עסקא והיינו אפילו בפלגא מלוה כבואר שם בכל הפוסקים דהא השוו הך דינא דב"ח וכתובת אשה ליתומים וביתומים אמרו בכל עסקא וה"ה לגבי ב"ח וכן מבואר בי"ד סימן קע"ו ע"ש וזה פשוט דאין לב"ח כלים אפי' בהך פלגא מלוה. ואמת כי שם נזכר דאיכא עדים או שטר וברור דהך עסקא הוא של פלוני אבל מ"מ נלמוד דאין לב"ח זכות רפילו בהך פלגא מליה וא"כ כאן דיש לו מגו ונאמן היינו כמו עדים דמ"ש עדים ומ"ש מגו סוף כל סוף אתברר לגבי ב"ד דהך עסקא דיליה הוא ולית ליה ללוה חלק בו ואם כן פשיטא דאין לב"ח של לוה זכות בכל עסקא. ולא דמי כלל להך דסימן ק"ח דשם לא נודע אם החזיר או לא ולכן דברי הש"ך תמוהים עד למאוד:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.