אורים ותומים, תומים · סימן צ״ז, כ״ה

ואפילו נשבה וכו' משמע הא כשנדוניא בידו דיכול לפדות עצמו ומזה הוכיח הרמ"א בתשובה סי' צ"ג דאין רשות ביד אשה לומר העמד ערב על נדוניא ויפה דייק אלא שיש להבין הא דלא ניתנה כתובה לגבות מחיי' הוא משום דה"ל תוך זמנו והא פסק לעיל בסי' ע"ג במבזבז נכסיו דיכול לעקלם אפילו תוך זמן ולדברי מהרש"ל כמש"ל דוקא מבזבז במרד ומעל והוא עושה שלא כהוגן אף אנו עושין עמו חוץ לדין לעקל תוך זמן אבל ביורד מטה מטה מבלי פשע אין לעקל לק"מ דהא אין לך אונס יותר מזה אבל להחולקים על מהרש"ל צ"ל דוקא בחוב דברור שיגיע זמן לפרעון אבל באשה יכול להיות שלא תבא לידי גבי' לעולם גם לא בריר ליה זמנו אימת יהי' וכי לעולם יעקלו לא שייך עיקול משא"כ לעיל דזמן קבוע וידוע וברור חיובו: