אורים ותומים, תומים · סימן צ״ז, י״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

או פרעתי במגו דהחזרתי כתב הסמ"ע בלי מגו אינו נאמן אף דהוא מלוה ע"פ משום דכיון דמשכן היה בידו והוא החזירו בעדים ה"ל כמו פקדונו ביד הלוה ולכך אינו נאמן אלא במגו ונכון הוא וכן משמע להדיא שם בבעה"ת בדברי הר"י ברצלוני ע"ש אך בפרישה דעתו אף במלוה בשטר והלוה טוען פרעתי ויש לו מגו דטוען לא החזרת לי המשכן או חזרתי ומסרתי לך נאמן לענ"ד לא נראה דהא המלוה דטוען החזרתי לך המשכון ולא פרעתני נאמן במגו דהיה טוען לא החזרתי לך המשכן רק נאנס דהא קיי"ל אף שלא בעת הלואה אינו חייב באונסין ואם כן כשישבע שנאנס גובה חובו כדלעיל סי' ע"ב וא"כ י"ל מגו דהיה טוען אמת דלא החזרתי ונאנס דהיה גובה חובו בשבועה עכשיו דטוען החזרתי לך ולא פרעתני גובה בשבועה ואי דה"ל מגו להוציא במקום שטר אמרינן מגו להוציא וכאן שטרח עליא ולכן דינו צל"ע.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.