ואינו מחזיר יש להקשות להנך רבוותא דהוכיחו דב"ח קונה משכן אפילו לאונסים מדפרכינן השבת עבוט משכחת ליה הן בקיימו ולא קיימו וביטלו ולא ביטלו ומשני הגמ' כיון דאיתא בתשלומין כו' והוכיחו מכאן דחייב באונסין והש"ך לעיל תי' דבחבל באיסור לכ"ע חייב באונסין ועדיין קשה דהא משכחת ליה דמת לוה ותו א"א לקיים מצות השבת עבוט והלאו במקומו ולא שייך לזה תי' הגמ' גבי גר דכאן הא עכ"פ לא קיים העשה והמשכן קיים ואינו חייב בתשלומין כלל ול"ל הואיל והמניעה ליכא מצדו לא שייך קיימו ולא קיימו דמ"ש ממשכן שנאבד או אונס באנוסה שמתה דאמרי' ג"כ דה"ל קיימו ולא קיימו אף דהמניעה מצד אחר ולא מצד העובר בלאו וצ"ע וי"ל ודוק.
אורים ותומים, תומים · סימן צ״ז, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.