אורים ותומים, תומים · סימן צ״ז, י״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ב"ד חובשין אותו ובתשובת רשב"א חולק ועיין בחדושי גרשוני שמביא ראיה מרש"י פסחים דף צ"א ד"ה בית אסורין של ישראל דפי' שם כגון לכופו להוציא אשה פסולה או לשלם ממון וכו' הרי דאף בזמן הבית היו חובשין אנשים אלמים לחבוש אותן עד שישלמו וכן כתב הרא"ש ורי"ף במ"ק מניין דעבדינן הרדפה היינו מקום צר שא"י לברוח. והרי הכל לפי עיני ב"ד ובזמננו פשוט המנהג שחובשין ללוה כשאין לו לשלם ואין מוחה ואולי הכל בחזקת שמבריחים נכסים וצ"ע כי אין להם על מי שיסמכו:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881, Vol 2

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, תומים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.